עגם הסמניה

 

פארק הסמניה לאמנות סביבתית וקיימות

 

בחורף 2006 הוקם בקבוץ הרדוף מתקן לטיהור מי הביוב של הקיבוץ בשיטה של טיהור ע"י "ערוגות קנים" (reed bed system)
למעשה מן הקיץ  של 2007 פועל המתקן ומטהר את מי הביוב של הקבוץ, כאשר המים המטוהרים משמשים להשקיית צמחית הפארק שהוקם במקום שברכות הטיהור מהוות חלק ממנו.

  החלום על הקמת מערכת אקולוגית שמטפלת בביוב הביתי והופכת אותו מנטל למשאב , היה של גיא לפידות, חבר הרדוף, שפגש בשנת 92' בשוויץ  את אווה בורקא במסגרת סדנא שאווה העביר על טיפול בביוב ביתי בשיטה של "ערוגות קנים". גיא הגיע עם החלום הזה למציאות הישראלית שלנו ולמעשה התחיל בדרך ארוכה ומיגעת של נסיון לקבל אישורים להקמת מתקן מהסוג הזה. מיותר לציין שבארץ רק התחילו לשמוע על שיטות טיהור מסוג הזה ולא היה פרויקט בסדר גודל כזה שניתן להראות שהשיטה עובדת בארץ עם תוצאות טובות. והכן עברו 14 שנה בהן הלך גיא ,בתמיכה של חברים נוספים בהרדוף, בדרך לא קלה ומאבק מול מנהלת הביוב, משרד הבריאות, המועצה וגורמים נוספים עד שהושג אישור לתכנון ולאחר מכן ביצוע של הפרויקט.

 

עקרונות השיטה של טיהור ע"י "ערוגות קנים"

 

העיקרון הוא למעשה של פילטר ביולוגי. הביוב מועבר או יותר נכון מחלחל דרך מקטע בעומק של כ-1.2 מ' של חצצים בגדלים שונים. לאחר כמה שבועות מתפתחת אוכלוסיה של חיידקים ומיקרואורגניזמים שונים שהחומר האורגני שנמצא בתוך הביוב הוא למעשה המזון שלהם. בחלק העליון של המקטע, היכן שנמצא החצץ הדק ביותר, נעצר החומר הגס והמוצק שמגיע עם הביוב. שכבה זו שמצטברת, מתפרקת ע"י אותם מיקרואורגניזמים בדומה  לערמת הקומפוסט שאנו מכירים מחצר ביתנו. בתפעול נכון של המערכת שכבה זו  נמצאת בפרוק מתמיד ונוצרת שכבה אוורירית של הומוס שאחת לכמה שנים ישנו צורך להסיר אותה בכדי שלא תקשה על החלחול. שאר הביוב שבעיקרו הוא מים ובתוכן תמיסות מסוגים שונים, מחלחל אט אט  לעומק שכבות החצץ "ומזין" למעשה את אוכלוסיית החיידקים שבנוסף לזה שהיא מנקה את הביוב היא גם שוברת ומשנה את המבנה וההרכב המולקולארי של המים לכזה שלא גורם לזיהום הסביבה אותם הם משקים. סקיצה סקמטית של מערכת הטיהור


שמה של השיטה "טיהור קנים" באה מתוך כך שבערוגות אלו, בתוך החצץ נשתל צמח הקנה המצוי שבית הגידול הטבעי שלו הוא ביצות וגדות נחלים. צמח הקנה מצטיין בכך שהוא מעביר כמויות גדולות של חמצן אל מערכת השורשים שלו דבר שמקל  על אוכלוסיית החיידקים לקבל חמצן בחלקים התחתונים של הערוגה ולבצע את מלאכתם. כמו כן תנועת הקנה ברוח לא רק שהיא היא עושה רעש נעים, היא גם סודקת ושוברת את השכבה העליונה שמצטברת על פני הערוגה ומאפשרת חלחול טוב יותר של הביוב. כך שלמעשה אחרי שנה הערוגה נראית כמו עציץ גדול ירוק ומרשרש.

 

מבנה הפרויקט


 השפכים זורמים  בגרביטציה מהרדוף למתקן הממוקם במקום שנקרה במפה סמניה, צפונית להרדוף. במתקן שתי ערוגות בגודל של כ-חצי דונם כל אחת. אחת לטיהור ראשוני והשנייה לטיהור  משני. כל ערוגה מחולקת בתוכה לשלושה חלקים בכדי שיהיה ניתן להציף בביוב  כל חלק בנפרד ולאפשר יבוש וחדירה  של אויר אל תוך עומק הערוגה , כי ללא אויר לא תיתכן כלל היווצרות של אותה מושבת חיידקים שמבצעת את הטיהור.הערוגות למעשה עוברות בין מצב של עבודה בו הן מוצפות בביוב, לבין מצב של מנוחה ונשימה בו לא מועבר אליה ביוב וערוגה שכנה מוצפת . הביוב עובר טיהור ראשון בערוגות העליונות וזורם לאחר מכן בגרביטציה לערוגות התחתונות לטהור שני, שהתהליך בו זהה לזה שמתרחש בטיהור הראשון ולאחר מכן המים זורמים נקיים ומטוהרים בנחל ובו מפלים קטנים דבר ששובר ובונה מחדש את המבנה הפנימי של המים, מחדיר אותם בהרבה חמצן וחיים בדרך לאגם  וליעוד החדש שלהם, מי ההשקיה של הפארק. הביוב עובר כאן ממצב של ביוב של קהילת אנשים למים טובים להשקיית צמחיה ללא השקעת  גרם אחד של אנרגיה שלא באה מן הטבע!

 

מלאכות יד מסורתיים

הקמת פארק אקולוגי-"פארק סמניה לאמנות סביבתית וקיימות"

 

מי הביוב המטוהרים הזמינים להשקיה מהווים את הבסיס לחלק השני של החזון שהוא הקמת פארק ליצירה סביבתית, לבניה ולמלאכות יד מסורתיות ולחינוך אקולוגי. את התכנון הנופי של הפארק המשתרע על שטח של כ- 18 דונם לקחו על עצמם ,כחלק מצוות של חברי הרדוף שאחראים ומלווים את הפרויקט, אקסל אוולד וראובן כהן אלורו ז"ל, שניהם חברי הרדוף העוסקים בתחום של עיצוב ותכנון נופי. הרעיון שעומד בבסיס התכנון הוא יצירת פארק שמדגיש מצד אחד את האלמנט של המים המטוהרים בצורה של תעלות מים ומפלים שחוצים את שטחי הפארק ומצד שני גן לגידול של צמחי תועלת שונים המשמשים חומר גלם לסדנאות מתחומים שונים: צמחי במבוק , ערבות וגומא לבניה ולקליעה ולשימוש במלאכות יד מסורתיות שונות, שיחי תות לעשיית נייר, צמחים לצביעה טבעית ועוד גידולים שונים. התוכנית היא שבעתיד יוקמו סדנאות בשטח הפארק והמבקרים בו יוכלו בנוסף להכרת תהליך הטיהור, יוכלו גם להתנסות במלכות השונות שחלקן היו לב ליבה של התרבות המקומית בכל כפר ובכל בית. תכנית פיתוח של פארק הסמניה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במתקן מטוהרים כ-80 מ"ק ביום מה שמשאיר הרבה עודף של מים לשתילה ונטיעה מעבר לתחומי הפארק. התרחבות כזו דורשת קודם כל יזמות בניסיון להקים שיתופי פעולה עם ישובים שכנים כמו עדי , סוויאד חמירה ,הישוב הבדואי השכן ועוד' במטרה להפוך את האזור כולו לגן פורח שמושקה ממים מושבים לרווחת התושבים כולם.

 

 

אפשר להגיד שהפרויקט נמצא כל הזמן במצב של התקדמות והתפתחות: המתקן עובד, הצמחייה נשתלת אט אט ע"י חברי הקהילה שמתגייסים לעזרה בשתילה ומאד נהנים ופרויקט חינוכי ראשון יוצא לדרך במרץ ,בו תלמידי כיתה י' מביה"ס וולדורף בהרדוף יבנו יחד עם אקסל וראובן את הנחל שגולש לאגם, קירות ורצפת אבן בבניה יבשה וסוכות סביב האגם. אין ספק שעופות המים שמתחילות להגיע בקבוצות קטנות ולהקים את ביתם בין קני הגומא והסוף באגם אומרות לנו באופן הכי פשוט שאנחנו בדרך הנכונה.

 

 

סדנת בניה בבוץ

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פעילויות המתקיימות בפארק הסמניה:

 

מאז הקמתו של הפרויקט ארועים רבים התקיימו בפארק בשילוב אוכלוסיות מגוונות:סדנת בניה עם תלמידי תיכון